<h1>גליון התוספות לרבינו אליעזר מטוך — ב"ק</h1>
<h2>דף ח.</h2>
[ב"ק י"ג ע"א] למעוטי מאי אילימא למעוטי בכור השתא שלמים דטעונין סמיכה וכו'. אומר מהר"ם הא דלא קאמר למעוטי בכור בארץ ישראל דלא הוי ממונו, כדמוכח לעיל, משום דלית ליה סוגיא דלעיל וסבר השתא דאפילו בכור בארץ ישראל הוי ממונו קל וחומר משלמים. ורבינא דמשני אסיפא, א0זִיל שפיר בשיטתו דלעיל, דדוקא בכור בחוצה לארץ הוי ממונו. ועוד נראה דניחא ליה לשנויי דממעט ליה לגמרי, אבל בכור לא הוה מצי למעט אלא בכור בארץ ישראל דוקא, משמע ליה דבן עזאי אתא למעוטי שום דבר לגמרי. גיליון.
<h2>דף כח:</h2>
[ב"ק מ' ע"ב] להוציא הנוגח. וא"ת והא זה הוי על פי בעלים ועל פי עד אחד. והקשה הר"ר חיים דר"פ הנזקין [גיטין נ"ד ע"ב] גבי טהרות שעשיתי עמך נטמאו, קא מייתי מכהן גדול דנאמן לומר שפיגל. והיכי מייתי, שאני התם דלגבוה עד אחד נאמן. ונראה דודאי אין חילוק דאם נאמן לגבוה נאמן נמי להדיוט, והכא אע"ג דנאמן שרי להדיוט כיון שאין השור נהרג. וכן נראה דהא ודאי בעלים נאמנים בהודאתם ואפילו הכי שרי להדיוט, דאין השור נהרג. גיליון.
